הר פוג'י היה מקום של קסם במשך מאות שנים עם צורת החרוט המיוחדת והפסגה המושלגת שלו. בתור ההר הגבוה ביותר ביפן (הפסגה מגיעה ל-12,388 רגל), הוא הוצג בלי סוף באמנות, מוזיקה וספרות יפנית, אולי, המפורסם ביותר על ידי האמן קצושיקה הוקוסאי שיצר את 36 הנופים של הר פוג'י.
הנופים מלמעלה משנים, וההגעה לפסגה מניבה תחושת אופוריה מוחלטת. הוכרז כאתר מורשת עולמית של אונסק"ו בשנת 2013, אין טיול ביפן שמתקרב לטיול במעלה הר פוג'י, מה שהופך אותו לחוויה ייחודית באמת ולפריט ברשימת הדליים של מטיילים רבים.
הר פוג'י הוא הר געש סטרטו פעיל (התפרץ אחרון ב-1707) עם שלושה הרי געש זה על גבי זה: הר הגעש קומיטקה, הר הגעש קופוג'י, ואז פוג'י בראש. משמעות הדבר היא שטרק לפסגה הוא טיפוס דינמי עם ארבעה שבילים זמינים, תלוי בכמה אתגר אתה מחפש, ובהזדמנות לגלוש במורד הסלעים הוולקניים בירידה.
בשל תנאי מזג האוויר הקשים, ניתן לטפס על הר פוג'י רק בעונת הטיפוס, ולמרות שניתן לטפס מחוץ לעונה (על ידי ביצוע פרוטוקול מסוים), זה לא מומלץ. פירוש הדבר, סימון שחוויית רשימת דליים מדהימה זו מחוץ לרשימה שלך תגיע עם מידה מסוימת של תכנון. אמנם אפשר לטפס על פוג'י על אטיול יום מטוקיו, אנשים רבים בוחרים להישאר ללון על ידי הזמנת בקתת הרים מראש או על ידי התחלת הטיפוס מאוחר וטיולים עד אור הבוקר כדי לראות את הזריחה. עם כל האמור, הנה כל מה שאתה צריך לדעת על תכנון הטיפוס שלך להר פוג'י.
שבילים לטיפוס על הר פוג'י
ישנם ארבעה שבילים, כל אחד עם עשרה שלבים, שאתה יכול לקחת לפסגת הר פוג'י, אם כי רוב המטיילים מתחילים בדרך כלל מהתחנה החמישית. כל אחד מהמסלולים האלה מקודד בצבע מטעמי נוחות:
- יושידה(שביל צהוב):זהו השביל הפופולרי ביותר לטיפוס על הר פוג'י ומתחיל בתחנת פוג'י-סובארו קו 5 המובילה לפסגה מהצד הצפוני של ההר. זה מושלם עבור אנשים שרוצים להישאר ללון לפני שמסיימים את הטיול עם עלות השחר שכן יש בקתות הרים ומתקנים אחרים הפזורים בדרך למעלה. לעומת זאת, יש מסלול נפרד לרדת עם הרבה פחות אפשרויות לינה. השביל הזה סוטה ממסלול Subashiri בתחנה השמינית אז שימו לב לשלטים ברגע שתגיעו לשם. המסלול לוקח בדרך כלל שש שעות לעלות וארבע שעות לרדת והוא נחשב למסלול למתחילים.
- סובאשירי(שביל אדום):שביל סובאשירי חולק את שביל יושידה עד לתחנה השמינית בה הוא מתפצל כדי להפוך לטיפוס המתאים יותר למטיילים מנוסים. הסיבה לכך היא שאזור היער משתרע לגובה רב ומטיילי לילה צריכים להיות זהירים במיוחד ולהביא פנס ראש. מטיילים מתוגמלים עם נופים מגוונים יותר בשביל זה. במהלך הירידה, תלכו בשביל של חצץ געשי המאפשר חוויה מרגשת ואינטנסיבית יותר. המסלול לוקח בדרך כלל שש שעות לעלות ושלוש שעות לרדת.
- פוג'ינומיה(שביל כחול):זהו המסלול השני הפופולרי ביותר לפסגת הר פוג'י מכיוון שהוא המהיר ביותר המספק שיפוע תלול וסלעי לפסגה הנמשך רק חמש שעות. שביל זה מתקרב לפוג'י מהצד הדרומי מתחיל בתחנת Fujinomiya Trail 5th ועולה ויורד באותו מסלול כך שיש פחות בלבול. הירידה אורכת שלוש שעות.
- גוטמבה(שביל ירוק):זהו הטיפוס המאתגר ביותר אל הר פוג'י. המסלול הוא מדרון מתון עם שיפוע קבוע לפסגה; זה מתאים למטיילים מנוסים שיכולים להתמודד עם הפרש הגבהים הגדול, אחרת זה יכול להיות מתיש במהירות. תראה הרבה פחות אנשים מנסים את המסלול הזה כך שהטיול שלך יהיה שקט יותר ותמיד תהיה לך נוף ברור של פוג'י בזמן שאתה מטפס. מסלול זה מאפשר גם מציע ירידה מהנה בהחלקה במורד חצץ וולקני. שימו לב שאין בקתות או שירותים במסלול זה עד לתחנה השביעית. בדרך כלל המסלול לוקח שבע שעות לעלות ושלוש שעות לרדת.
איך להגיע לשבילים
בעונת הטיפוס, הנמשכת בתקופת הקיץ,אוטובוסים הסעותפועלים באופן קבוע מ-6:30 בבוקר עד 20:30 בערב וממנו תחנות רכבת סמוכות תמורת 1,500 ין (בסביבות $13.75) לכל כיוון. אתה יכול גם לתפוס את האוטובוס ישירות מטוקיו, שיזואוקה וגוטמבה שייקח אותך ישירות לתחנת פוג'י סובארו קו 5. אתה יכול גם לקחת את רכבת Fuji Excursion Limited Express מתחנת שינג'וקו ישירות לתחנת Kawaguchiko (כשעתיים לכיוון).
השבילים מסומנים היטב ומפות זמינות במרכזי המידע לתיירים.
הזמן הטוב ביותר לטפס על הר פוג'י
בניגוד למה שנהוג לחשוב אפשר לטייל בהר פוג'י מחוץ לעונת השיא אבל יש דברים שתצטרכו לקחת בחשבון. בדרך כלל כדאי לשאוף לטייל בהר פוג'יבמהלך הקיץלקבל את החוויה המלאה. הנה מה שאתה צריך לדעת על טיפוס בעונת השיא, מחוץ לעונה וטיפוס לילה.
- עונת השיא:עונת הטיפוס נופלת בין יולי לתחילת ספטמבר ואין צורך במדריך או באישורי טיפוס. תחבורה ציבורית וכל השבילים והמתקנים כמו לודג'ים, חנויות ושירותים פתוחים לקהל הרחב.
- מחוץ לעונה: מחוץ לחודשים אלו, השבילים והמתקנים סגורים ולא מומלץ לטפס עקב תנאי מזג אוויר קשים. גם הרבה יותר קשה להגיע להר עם תחבורה ציבורית.
בעוד שחלק מהאנשים עדיין מנסים את הטיפוס מחוץ לחודשים אלה, במיוחד מאפריל עד תחילת יוני, זה יכול להיות מסוכן, במיוחד בחורף, בגלל שלג, ואסור לנסות על ידי מטפסים חסרי ניסיון. מטיילים רבים גם בוחרים לעשות סקי או מזחלת חזרה במורד הר פוג'י. מטיילים רבים גם בוחרים לעשות סקי או מזחלת חזרה במורד הר פוג'י.
טיפוס לילה ובקתות הרים
נפוץ מאוד לטפס על הר פוג'י ממש לפני עלות השחר או בן לילה כך שלא תמצא את עצמך לבד שעושה את הטיפוס הזה. רוב האנשים בוחרים להתחיל לטייל בשעות אחר הצהריים המאוחרות ועצירת ביניים בבקתת הרים, שיכול גם לעזור לך להתרגל לגובה. התחלה מוקדמת תביא אתכם לשיא לזריחה, רק תדאגו להביא עם פנס ראש. בתי ההרים הם מקומות פשוטים למנוחה, אין בהם מתקני מקלחת ויכולים להיות צפופים; הם פשוט לנוח בהם. שירותים וארוחות פשוטות או חטיפים זמינים.
פֶּתֶק:קמפינג בפוג'י אסור ולכן אין צורך להביא אוהל.
היתרים ואגרות
לא נדרשים אישורים לטיול בהר פוג'י בכל עת של השנה, עם זאת, אם אתה מטייל במהלך העונה מחוץ לעונה, משטרת המחוז מבקשת מאנשים למלא טופס טיפוס במקרה חירום.
אין עמלות כרוכות בטיולים בהר פוג'י אבל מתקנים הכוללים שירותים, כיבוד, צימרים ותחבורה כולם עולים כסף. הקפד להביא איתך מזומן ומטבעות.
מה כדאי להביא לטיול בהר פוג'י
למרות שחשוב לארוז קלות, הנה כמה דברים שכדאי להביא כדי להקל על הטיול שלך"
- הקפידו להביא מזומן עבור כיבוד והובלה וכן להחלפה שכן שירותים עולים 200 - 300 ין
- מזג האוויר משתנה במהירות בפוג'י אז תמיד הביאו ציוד גשם, כפפות ושכבות חמות במיוחד כשתתקרבו לפסגה
- אמנם אתה יכול לרכוש אוכל ושתייה בכל תחנה, אבל זה יכול להיות יקר וטוב שיהיה איתך משלך למקרה שאתה צמא בין התחנות
אם אתה לא רוצה להשתמש במוטות טיפוס, אתה יכול לקנות צוות צליינים מעץ שאותו תוכל לאחר מכן למתג בתחנות כדי ליצור מזכרת נפלאה מהטיפוס שלך. הקפידו להביא מזומן שכן כל בול עולה כמה מאות ין. זה זמין רק בעונת הטיפוס.
עצות בטיחות
טיפוס על הר פוג'י בעונת השיא נחשב לפעילות בטוחה עם שבילים ומתקנים מסומנים היטב, אבל תמיד יש כמה עצות בטיחות שכדאי לזכור:
- זה נפוץ לחוות מחלת גבהים בזמן טיפוס על הר פוג'י. מומלץ לקחת קצת זמן להסתגל לגובה ברגע שתגיע לתחנה החמישית לפני שתמשיך. אם אתה מבחין בסימפטומים של מחלת גבהים כגון כאבי ראש ובחילות, אל תתאמץ יתר על המידה ותחזור לגובה נמוך יותר.
- יושידה הוא המסלול הקל מבין ארבעת המסלולים, אך עדיין דורש קצת ניסיון בטיולים ומומלץ הפסקות תכופות. שאר השבילים מתאימים ביותר למי שמטפס בקביעות.
- נסו ללכת לאורך הקצוות הפנימיים של מסלולי הטיפוס במקום הקצה החיצוני שכן הוא גורם להחלקת סלעים.
- הקפידו ללבוש נעלי הליכה טובות עם תמיכה מתאימה לקרסול.
- אם אתה מטייל מחוץ לעונה, מומלץ ללבוש קרמפונים וייתכן שתצטרך גם מוטות טיולים או גרזני קרח בהתאם לתנאים.
- הביאו עם פנס ראש אם אתם צפויים ללכת בזמן שעדיין חשוך.
- מכיוון שיש מעט עצים בטיפוס, עליך להגן על עצמך מפני קרני UV עם קרם הגנה וכובע.