כיצד אתרי מורשת עולמית של אונסקו משוחזרים ומשמרים

אנחנו מקדישים את אירועי נובמבר שלנו לאמנות ותרבות. עם מוסדות תרבות ברחבי העולם בעיצומם, מעולם לא התרגשנו יותר לחקור את העולםספריות יפות,המוזיאונים החדשים ביותר, ותערוכות מרגשות. המשך לקרוא לסיפורים מעוררי השראהשיתופי הפעולה של האמנים שמגדירים מחדש את ציוד הנסיעות, המערכת יחסים מסובכת בין ערים לאמנות ספונטנית, כיצד האתרים ההיסטוריים ביותר בעולם שומרים על יופיים, וכןראיון עם אמן המדיה המעורבת גיא סטנלי פילוש.

אין כבוד עצום יותר לאתר תרבותי או טבע מאשר להירשם ברשימת המורשת העולמית של אונסק"ו. מאז 1972, ארגון החינוך, המדע והתרבות של האו"ם (UNESCO) מעניק את הייעוד היוקרתי לנכסים ברחבי העולם שיש להם "ערך אוניברסלי יוצא דופן" לאנושות, בין אם זה הישג הנדסי מונומנטלי כמו הפירמידות הרבות של מצרים, או טבעי עוצר נשימה יופי, כפי שנמצא בגרנד קניון.

היתרון של ההבחנה הוא פשוט. זכה במעמד של מורשת עולמית של אונסק"ו, והמודעות הציבורית ליעד (תרגום: מספרי תיירות ודולרים) תעלה. אבל אולי חשוב מכך, הכתובת ברשימה דורשת מגופים מנהליים, מקומיים ובינלאומיים, להתחייב לשימור אתר מול שינויי אקלים, מלחמה ותיירות יתרבין שאר האיומים.

מעמד מורשת עולמית של אונסק"ו אינו קבוע, ואם איכותו של אתר תידרדר, ייתכן שהייעוד שלו יבוטל - זה קרה לעיר הבריטית ליברפול הקיץ. בפגישה שנתית, ועדת אונסק"ו הסירה את ליברפול מרשימת המורשת העולמית "בשל אובדן בלתי הפיך של תכונות המעבירות את הערך האוניברסלי הבולט של הנכס". לפי מעריכים של אונסק"ו, פיתוחים חדשים הרסו את התכונה העיקרית של העיר הימית, רובע החוף ההיסטורי.

הורדה כזו לא מתרחשת בן לילה. אונסק"ו מכניסה לראשונה אתרים בסיכון ברשימת המורשת בסכנה שלה - ליברפול נוספה ב-2012 - מה שמאותת לבעלי העניין באתרים שיש לנקוט באמצעים דחופים כדי להגן עליהם. נכון לעכשיו, 52 אתרים, כולל שונית המחסום הגדולה באוסטרליה והעיר פלמירה בסוריה, יושבים ברשימה.

אבל לא אבדה כל תקווה לנכסים האלה. עד כה, רק שלושה אתרי מורשת עולמית לשעבר נשללו ממעמדם. הרבה יותר הוסרו מרשימת הסכנות עקב שימור מוצלח.

קח, למשל, את העיר העתיקה של דוברובניק. "פנינת הים האדריאטי" נרשמה ברשימת המורשת העולמית של אונסק"ו בשנת 1979 בשל הארכיטקטורה המרשימה של ימי הביניים, כולל החומה המפורסמת שלה, שנבנתה בין המאות ה-12 וה-17. אבל ב-1991 הוא הופצץ במצור על דוברובניק במהלך מלחמת העצמאות הקרואטית; יותר מ-600 פגזי ארטילריה גרמו נזק לכ-56% ממבני העיר העתיקה, ויותר מ-200 בני אדם מתו.

אונסק"ו הכניס מיד את דוברובניק לרשימת המורשת העולמית בסכנה, ועבודות השיקום החלו מיד - אפילו במהלך שבעת חודשי המצור עצמו. "לאחר כל פרק של הפגזות, תושבים מקומיים, בסיוע המכון להגנת אנדרטאות תרבות והמכון לשיקום דוברובניק, יצאו לעבודה בביצוע תיקונים. קירוי ביטומני הונח על מבנה זמני של קרשים דקים שבו גג- רצועות נהרסו במידת האפשר, אריחים הוחלפו באופן זמני", לפי מאמר מ-1994 שפורסם בפורום ג'ורג' רייט, כתב עת על פארקים, אזורים מוגנים ואתרי תרבות. אבל השיקום הקבוע של העיר ארך שנים.

קבוצות קרואטיות שיתפו פעולה עם אונסק"ו, המועצה הבינלאומית לאנדרטאות ואתרים (ICOMOS), והמרכז הבינלאומי לחקר שימור ושיקום רכוש תרבותי (ICCROM) כדי לגבש אסטרטגיה לשיקום, שכללה הקמת תוכניות הכשרה לחנך משחזרים בשיטות בנייה ודקורציה היסטוריים, מעבודות אבן ועד לציור.

באופן לא מפתיע, שחזורים כה גדולים דורשים משאבים כספיים וטכניים נרחבים. למרות שלאונסקו יש תקציב קטן לתרום לפרויקטים כאלה, הנטל העיקרי נופל על מנהל האתר, בין אם מדובר בארגון פרטי ובין אם בממשלה המקומית או הלאומית - או, לרוב, שילוב של שלושתם. במקרה של דוברובניק, ממשלת קרואטיה תרמה כ-2 מיליון דולר מדי שנה לעבודות השיקום בעשור שלאחר המצור; אונסק"ו סיפקה תרומה חד פעמית של 300,000 דולר, בעוד עשרות ארגונים אחרים השתתפו אף הם בגיוס כספים למען המטרה.

גם תרומות בינלאומיות באות לידי ביטוי לעתים קרובות. לאחר שהפארק הארכיאולוגי אנגקור בקמבודיה התווסף לרשימת המורשת העולמית בסכנה ב-1992 (עבור חפירות לא חוקיות, ביזה ומוקשים), הקימה יפן את צוות ממשלת יפן לשמירה על אנגקור (JSA) כדי לפקח על פרויקטי שיקום; נכון לשנת 2017, יפן תרמה יותר מ-26 מיליון דולר על פני ארבעה פרויקטים, ושלחה 800 מומחים לאתר במשך 23 שנים. לקרן אנדרטאות עולמית, מלכ"ר בינלאומי פרטי, יש נוכחות באנגקור מאז 1991, והקימה את המרכז ללימודי חמר, מתקן למחקר והדרכה לשימור.

בגלל פרויקטי השימור הנרחבים שלהם, הן דוברובניק והן אנגקור הוסרו מרשימת המורשת העולמית בסכנה ב-1998 ו-2004, בהתאמה. אבל זה לא אומר שהשימור הושלם - שני האתרים עוברים שיקום ללא הרף. ולמעשה, כעת הם צריכים להתמודד עם איום נוסף: תיירות יתר.

בעוד התיירות חיונית לבריאותם הפיננסית של אתרי מורשת עולמית רבים, במיוחד כשמדובר במימון פרויקטי שיקום מתמשכים, היא עלולה להפוך לבעייתית אם לא שומרים עליהן. העיר העתיקה של דוברובניק הייתה מפורסמת נגועה בהמונים של עד 10,000 תיירי ספינות שייט שהציפו את העיר ביום אחד, שרבים מהם נמשכו למעמדה כמקום צילום של "משחקי הכס". מבחינה תשתיתית, דוברובניק לא יכלה להתמודד עם המספרים הללו, ואיכות הביקור בעיר ירדה, מה שגרם לאונסק"ו לייעץ לגורמים בעירייה להגביל את תנועת הנוסעים בשייט. בשנת 2019, ראש עיריית דוברובניק הגביל את מספר הספינות שעגנו בו זמנית לשתיים בלבד, עם לא יותר מ-5,000 נוסעים ביניהן.

גם אנגקור נאבקת מצפיפות, אבל בניגוד לדוברובניק, אין עדיין מכסי תיירות. (באתר אכן הייתה הרחקה כתוצאה ממגפה - קמבודיה סגורה כעת למבקרים בינלאומיים, אם כי פתיחה מחדש מדורגת מתחילה בסוף נובמבר.) אונסק"ו צופה מקרוב.ניתוח מצב שימור לשנת 2021סימן שמערכות ניהול מהוות איום על אנגקור, וכך גם התרחבות עירונית בלתי מבוקרת.

אז בעוד שזכייה במעמד של מורשת עולמית של אונסק"ו היא ללא ספק כבוד ליעד, זה גם מבטיח מחויבות לשיקום ושימור בקנה מידה מקומי ועולמי כאחד. ובהתחשב באתגרים המאיימים על הנכסים התרבותיים והטבעיים היקרים ביותר בעולם, זה מעולם לא היה חשוב יותר.