מדריך לתחבורה ציבורית בקובה

האי הקריבי שלקובההוא כזה שכבר מזמן יש לו אווירה של מסתורין בגלל ההיסטוריה הקומוניסטית שלו, והיחסים הכפורים בעליל שהיה לו עם ארצות הברית מסוף שנות החמישים ואילך. היום, הצעדים להפשרת מערכת היחסים הכפורית הזו נעו קדימה, אבל מבקרים מארצות הברית עדיין יצטרכו קרובי משפחה המתגוררים בקובה כדי שיורשו להםלנסוע לשם. עם זאת, למערכת היחסים הזו עם ארצות הברית הייתה השפעה משמעותית על העושר ורשת התחבורה של האי, מה שאומר שתראו הרבה כלי רכב אמריקאים ישנים על הכביש, בעוד שאפשרויות תחבורה חדשות יותר איטיות לחדור יותר מדי את המדינה.

הרכבת

קו הרכבת הראשי בקובה יוצא מהוואנהבחוף הצפון מערבי של האי עדסנטיאגו דה קובהבחוף הדרום מזרחי והוא הנתיב האמין ביותר במדינה, המופעל באמצעות מלאי רכבת צרפתית לשעבר. מסלול זה הוא טיול לילה שפועל כל לילה שני ויש לו עצירות בסנטה קלרה וקמגואי. יש מגוון של קווי סניפים הנוסעים לעיירות וערים רבות ברחבי האי, אך אלה נוטים להיות פחות אמינים, ולעתים קרובות אם יש תקלה, העיכובים יכולים להיות יום או יותר.

הכרטיסים הזמינים יקרים יותר למבקרים מאשר לקובנים, אבל הם עדיין בדרך כלל זולים יותר מאשר נסיעה באוטובוס, בעוד שבמסלול הראשי מחלקה ראשונה מציעה נוחות במחיר סביר לרוב המבקרים, אם כי אין תאי שינה במסלול הלילה הזה .

באוטובוס

ישנן שתי חברות עיקריות המפעילות את רוב רשת האוטובוסים בקובה.Viazulיש צי אוטובוסים חדישים המשמשים בעיקר את המבקרים בארץ, ולכל אחד יש שירותים על הסיפון ומיזוג אוויר. האוטובוסים הללו סבירים למבקרים אך אינם משמשים בדרך כלל את המקומיים בגלל המרת המטבע, כלומר הם יקרים יותר עבור המשלמיםפזו קובני.

המשרד שמפעיל את רוב המסלולים המשמשים את המקומיים בקובה, ואת הרשת הרחבה ביותר של קווים בינעירוניים היא אסטרו, ומחיריה זולים בהרבה מוויאזול. החיסרון הוא שצי האוטובוסים מתוצרת סין אינו אמין כמו זה שמפעיל Viazul, ואין שירותים על הסיפון. כמו כן, תגלו שיש שפע של קווי אוטובוסים מקומיים המופעלים בדרך כלל על ידי חברות קטנות ומשתרע על שטח קטן יחסית, ואלה יפעלו בדרך כלל עם אוטובוסים מיובאים ממזרח אירופה שלרוב בני כמה עשורים.

קולקטיבים

הקולקטיבו היא אחת משיטות ההובלה האופייניות ב-הקאריביים,מרכז אמריקהוחלקים מסוימים של דרום אמריקה, וגם בקובה זו דרך נוחה מאוד להתנייד. לרוב יהיו אלו מכוניות שיסעו בין שתי עיירות, ולאחר מכן יובילו אתכם למקום מסוים כמו מלון או אכסניה ביעד שלכם. המחירים בדרך כלל נוחים אך הקפידו לנהל משא ומתן שכן מחיר הפתיחה לרוב יהיה הרבה מעל מה שישלמו המקומיים, כשכדאי גם לציין שהקולקטיבו ימתין עד שכל המושבים יתמלאו לפני תחילת המסע.

טרמפ

קובה היא כנראה המדינה היחידה בעולם שבהטרֶמפּהוא חלק מרשת התחבורה הציבורית, וכאן יש רכבים מסוימים שצריכים לספק הסעה לכל מי שמחפש נסיעה. ישנם נקודות מסוימות לאורך נתיבי התחבורה הראשיים הידועים בשם 'נקודות אמרילו' שבהם הרכבים יעצרו, ופקיד שם ייקח את הפרטים לאן אתה צריך להגיע, ואז אתה מחכה שיקראו לך קדימה. ניתן להשתמש גם בטכניקה המסורתית של הוצאת האגודל החוצה, אם כי בכמה נסיעות ארוכות יותר המקומיים בדרך כלל יצפו לתרומה קטנה של עד חמישים פסו לקראת המסע.

שיטות אחרות

יש מספר קטן של שירותי מעבורת בקובה המשרתים שני ארכיפלגים מסביב לחופי האי הראשי, עם מסלולים מ-Cienfuegos וטרינידדמשרת את איי קנראוס ואיי יובנטוד מול החוף הצפוני של קובה. יש גם כמה חברות תעופה שמשרתות קווים פנימיים, אבל אל תצפו לסוג הנוחות שהיית מקבל בקווים בינעירוניים או בינלאומיים. רכיבה על אופניים היא דרך פופולרית נוספת להתנייד באי, אבל יש רק מספר קטן של מפעילים בערים הגדולות שממש שוכרים אופניים, כך שייתכן שתצטרכו למצוא אחד עם ההגעה.