הליכה היא פעילות פופולרית באירלנד, עבור ילידים ומבקרים כאחד, אבל מהם המסלולים האיריים הטובים ביותר לבחור? כאן תמצאו שבעה מהטובים ביותר, כלומר שישה מהמסלולים הפופולריים המסומנים למרחקים ארוכים, והצעה משולבת של טיולים בני יומיים במעלה ההרים הפופולריים ביותר באירלנד. בחר בשעות הפנאי שלך, אך לעולם אל תשכח לשמור על בטיחות - ציוד הליכה טוב חיוני בכל מקרה.
The Beara Way: הדרך הטובה ביותר של ווסט קורק (ודרום קרי).
TripSavvy / קתלין מסמר
כשהוא לוקח את ההולך דרך היופי המחוספס של חצי האי בארה הסלעי, על פני צלע הרים פראי וחופים מבודדים, דרך Beara היא אידיאלית להתרחק מהכל. למרות שהוא הפך פופולרי יותר בקרב מטיילים בודדים כמו גם בקבוצות מאורגנות במהלך השנים האחרונות, הוא לא צפוף כמו שדרך וויקלו יכולה להיות, אבל גם לא בדידות נהדרת.
המרחק הכולל שחולק דרך Beara הוא 196 ק"מ; מסלול קצר יותר של 116 ק"מ מומלץ להלן. לשם כך, עליך לתקצב משך זמן של 6 ימים לפחות. רק על המרחק הזה תצטרכו להתמודד עם עליות של 5300 מ' (מצטברות), חלקן על פני עליות תלולות מאוד. ניתן לדרג את מצב השבילים כטוב בדרך כלל, כ-40% נמצאים על כבישים סלולים, אך חלק מהקטעים הפראיים יותר יכולים להיות מאתגרים. שילוט עשוי להיות מתואר כבלתי יציב, חסר או לא אמין באזורים מסוימים - לעולם אל תלך ללא מפה ומצפן. לגבי מפות, כדאי לנסות לקבל נושא עדכני שלOSI Discovery Seriesגיליונות 84 ו-85.
המסלול השלם של דרך Beara הוא מסלול מעגלי (בדרך כלל) מ-Glengarriff במחוז קורק, אבל אם ברצונך לחוות את הדגשים בלבד, צמצם את זה להליכה זו:
- יום 1 - 16 ק"מ מגלנגאריף לאדריגול, הליכה תלולה לפעמים, אז תקציב 5 שעות.
- יום 2 - 22 ק"מ מאדריגול ל- Castletownbere, שוב עם חלקים מאתגרים ולוקח כ-6 שעות. יש לך אפשרות להישאר יום ב-Castletownbere ולהכניס יום קל של הליכה באי Bere.
- יום 3 - 12 ק"מ מ-Castletownbere ל-Alihies דרך הרי Slieve Miskish, 3 שעות הליכה קלה למדי. Allihies יכולה להיות הבסיס שלכם ליום אחד אם תרצו לבקר באי דורסי, הנגיש באמצעות רכבל בלבד.
- יום 4 - 20 ק"מ מ-Alihies עד Eyeries על כבישי כרייה ישנים ועבר אבנים עומדות, תקציב 6 שעות זמן.
- יום 5 - 22 ק"מ מאייריס ל-Laragh, מעבר לצלעות התלולות של Gortbrack, על פני מספר אתרים פרהיסטוריים וכמה צמחייה כמעט סובטרופית, 6 שעות של תענוגות חושניים.
- יום 6 - 24 ק"מ מ-Laragh לקנמאר, לאורך צדי הרי Caha ו-Lough Inchiquin דרך נוף מלא במגוון, 6 שעות מינימום בגלל כמה עליות תלולות.
עצה מעשית - תמיד לשאת מפות, מצפן ומספיק אוכל ושתייה לכל היום.
דרך בורן: שממה וקווי חוף פראי במחוז קלייר
דרך בורן אינה מאתגרת פיזית אבל יכולה להיות נפשית כשאתה הולך ב"נוף ירח" שאפילו דיכא כובשים אנגלים, מחוסר מתקני הוצאה להורג.
המרחק הכולל שנסע הוא 123 ק"מ, ויש להקציב תקציב למשך כ-5 ימים. לאורך המרחק תצטרכו להתמודד בעיקר עם עליות מתונות, ללא עליות ארוכות ותלולות. ניתן לדרג את מצב השבילים כטוב עד טוב מאוד, חלקים גדולים מדרך Burren נמצאים על כבישים סלולים. ניתן גם לתאר שילוט כטוב. לגבי מפות, כדאי לנסות להשיג את הגיליון העדכני של OSI Discovery Series Sheets 51 ו-57.
שימו לב שדרך בורן אינה מעגלית ושיש הרבה "סטיות" מהשביל הראשי מלהינץ' לקורופין (80 ק"מ), עם כמה מסלולים שישמשו פעמיים כדי להגיע לראשי שבילים. רוב ההולכים נוקטים בגישה של בחירה ומערבבים עם דרך Burren, אבל הנה כל המסלול עם ראשי השבילים שלו:
- Lahinch to Doolin - 18 ק"מ בעקבות קו החוף על ראש צוקי מוהר, המסתיים ב"בירת מוזיקת העם" המוערכת מדי של אירלנד. יש להקציב תקציב למשך כ-4 שעות.
- דולין לליסדוןוורנה - 12 ק"מ, לוקח אותך הרחק מהחוף, הליכה של כ-3 שעות.
- ליסדוןוורנה לבליוואן - 25 ק"מ מעבר לבורן, עם נוף מרהיב של איי אראן ומפרץ גאלווי. 5 עד 6 שעות של שקט, בין שני מוקדי תיירות.
- Ballyvaughan ל-Carron - 25 ק"מ של שביל לוקח אותך יותר פנימה, על פני מונומנטים פרהיסטוריים רבים, במשך כ-5 עד 6 שעות.
- קארון לקורופין - 18 ק"מ דרך נוף אפור וחסר השראה... מי שלא כל כך מתעניין בבורן יכול לדלג על שלוש השעות האלה וגם יום קודם, בכנות.
עצה מעשית-הבורן אפורוממש לא קל לעין, מעייף ומוביל למצב דמוי טראנס. כדי למנוע תאונות בכבישים, הולכי רגל צריכים ללבוש בגדים צבעוניים ובהירים. קחו תמיד אוכל ושתייה, אין מזנון על השביל!
Carrauntoohil ו-Croagh Patrick: A Day of Climbing
מי שרוצה לעלות על גבעה, בשביל הנוף, או כאתגר, יכול למצוא אושר בקרי ובמאיו - ההר הגבוה באירלנד והחשוב ביותר באירלנד נמצאים שם בשביל הטיפוס.
העלייה לראש Carrauntoohil במחוז קרי, עם ההר הגבוה ביותר באירלנד בגובה 1038 מ', הוא טיול יום למבקרים שיש להם ניסיון בהליכה על גבעות, והנעלה הנכונה להתמודד עם ההר. כדאי לתקצב משך של כ-4 שעות לעלייה, 6 עד 7 שעות לכל המיזם. ניתן לדרג את מצב השבילים כטוב בחלקים רבים, אבל סולם השטן מאתגר ללא שביל מוגדר. אין שילוט, אבל תראה את השביל/ים שהותירו מטיילים אחרים. לגבי מפות, עליך לנסות להשיג גיליון עדכני של OSI Discovery Series Sheet 7.
מטפס על קרואך פטריק, הידוע גם בשם "ההר הקדוש של אירלנד" בזכותוקשר עם פטריק הקדוש, הוא בעצם טיול יום כאשרביקור במחוז מאיו- למעלה, ושוב למטה,נוסע בדרכו של פטריק. אבל למרות שזה לא ייקח הרבה זמן, זה יהיה מעייף. ובזמן מסוכן אם לא תדאג לאן אתה צועד. כדאי לתקצב משך של שעתיים לפחות לדרך למעלה, זהה לירידה. לאורך המרחק תצטרכו להתמודד עם כמה עליות תלולות מאוד, במיוחד לעלות לפסגת ההר. ניתן לדרג את מצבו של השביל כלא טוב, בחלקים ממש גרוע - ה"שביל" מורכב לעתים קרובות מחצץ, מוכן להחליק מתחת לכף הרגל (ואחר כך לברכיים ו/או התחתון) בכל הפרובוקציה הקטנה ביותר. מצד שני, לא תצטרכו שילוט, הדרך כל כך טעונה שאי אפשר לפספס אותה. הציוד המומלץ כולל אוכל, מים ומקל הליכה יציב - אתה יכול לשכור אותם למרגלות הגבעה ב-Murrisk, ליד Campbell's Pub.
אם אתה רואה אותך מטפס על קרואג פטריק כמאמץ ספורטיבי, לא עלייה לרגל, אולי תרצה להימנע מימי חג, ובמיוחד "רייק ראשון" - יום ראשון האחרון ביולי הוא המוקד של רוב העלייה לרגל, והגבעה צפופה- בלוק עם אנשי דת, עולי רגל מתפללים מכל הגילאים, וצוותי חילוץ ורפואה בהריםלאלה שהעריכו יתר על המידה את יכולותיהם.
The Dingle Way: טרק קלאסי במחוז קרי
דינגל, העיירה וחצי האי המקיף אותה, היא חביבה תיירותית - עד כדי כך שחברי המועצה המקומיים אפילו פנו לממשלה שלא להשתמש בשם האירי כדי לא לבלבל מבקרים שאינם דוברי אירית (כלומר 99.99%).דולפין פונגי הוא משיכה גדולה, אבל כדי להתרחק מההמונים מומלץ ללכת ב-Dingle Way.
המרחק הכולל של כביש Dingle הוא 168 ק"מ, ועליכם להקציב תקציב למשך כשבוע, בהתאם לכושרכם. לאורך המרחק הזה תצטרכו להתמודד עם עליות (מצטברות) בסביבות 2590 מ', כולל כמה מעברים די תלולים. ניתן לדרג את מצב השבילים כטוב באופן כללי, כך גם לגבי השילוט. לגבי מפות, כדאי לנסות להשיג את הגיליון העדכני של OSI Discovery Series Sheets 70 ו-71.
ה-Dingle Way הוא מסלול מעגלי, עם Tralee כנקודת ההתחלה הרגילה, אם כי החלקים המרגשים ביותר נמצאים ממערב ל-Dingle Town:
- יום 1 - 18 ק"מ מ-Tralee למחנה, לאורך הגבעות של הרי Slieve Mish entlang.
- יום 2 - 17 ק"מ ממחנה ל-Annascaul, עם נוף של אינץ' (עם חוף חולי ארוך), ודרך הפער של מאום, שבו אבן עומדת עתיקה משמשת כסימון שבילים.
- יום 3 - 21 ק"מ מאנסקול לדינגל, דרך מפרץ קילמורי, ומעבר למעבר קונור התלול והגבוה לדינגל, אולי החלק הקשה במסלול.
- יום 4 - 20 ק"מ מ-Dingle ל-Dunquin, דרך Ventry Beach וה-Mount Eagle ל-Slea Head.
- יום 5 - 24 ק"מ מדאנקין ל-Cuas, הליכה כמעט מישורית לאורך חוף האוקיינוס האטלנטי, דרך חוף Coumeenoole (שם צולמה "בתו של ריאן") ונמל סמרוויק.
- יום 6 - 18 ק"מ מקואס לקלוגאן, באמצעות כביש צבאי חוצה את ההרים, חוצה אותם במעבר ממש מתחת לפסגת הר ברנדון, ואז מטה למפרץ ברנדון.
- יום 7 - 25 ק"מ מ-Cloghane ל-Castlegregory, בעקבות החוף הצפוני בשביל קל יותר.
- יום 8 - 25 ק"מ מ-Castlegregory ל-Tralee, עדיין לאורך החוף הצפוני, ואז על פני הגבעות של הרי Slieve Mish בחזרה ל-Tralee.
עצות מעשיות - אם אתם הולכים בדרך Dingle, הקפידו להזמין מראש אכסניות, צימרים או מלונות נוחים. עבור השביל בין Cuas ו-Cloghane שימו לב שלא מומלץ לחצות את הפאס במזג אוויר גרוע.
דרך הטאין: דרך הרי קולי במחוז לוט
החצי האי קוליהוא אחד מאזורי היופי הטבעי המוערכים ביותר באירלנד, ודרך טיין (על שם "פשיטת הבקר של קולי", שיר עתיק ואפי) היא אולי הגישה הטובה ביותר לחקור אותו לעומק. המרחק הכולל על ידי Tain Way הוא בסביבות 40 ק"מ, כך שכדאי לך להקציב תקציב למשך כיומיים. המסלול עובר מ-Carlingford דרך Omeath ו-Ravensdale דרך ההרים, ואז על פני מעבר Golyin בחזרה ל-Carlingford. לאורך המרחק תצטרכו להתמודד עם כמה עליות מאתגרות, אם כי לא קשות. ניתן לדרג את מצב השבילים כ"מעורב", משביל דרוך ועד דרך סלולה. ניתן לתאר שילוט טוב למדי. לגבי מפות, עליך לנסות להשיג גיליון עדכני של OSI Discovery Series Sheet 36.
עצות מעשיות - דרך טאין נחשבת בדרך כלל כשביל קל, אבל זה לא פיקניק. נעליים חזקות ובגדים עמידים למזג האוויר הם חובה, במיוחד מכיוון שהתנאים יכולים להשתנות תוך מספר דקות.
דרך אולסטר: סביב כל צפון אירלנד
אין ספק שדרך אולסטר היא המסלול המאתגר ביותר מבין המסלולים המסומנים באירלנד, מתוקף האורך בלבד - הוא חוקר את צפון מערב על לא פחות מ-1000 קילומטרים של מסלולים, דרכים וכבישים. כאן אפשר רק לתת סקירה כללית של המסלול. מצבה של דרך אולסטר, כולל השילוט, בדרך כלל טוב - המערכת כולה עברה שיפוץ לפני כמה שנים, ובדרך כלל נשמרת במצב טוב.
אלא אם כן אתה באמת רוצה לבלות כמה שבועות בהתרוצצותצפון אירלנד(וקצתמחוז קאוואן), בחרו את הטוב ביותר ב-Alster Way בלבד. מומלצים מאוד הם מסלול הגרירה הקל של Laganבלפסטלליסבורן (19 ק"מ), ל-Cuseway Coast Way המדהים (52 ק"מ מפורטסטוארט לבליקאסל), והמסלול מפלורנקורט ל-Belcoo (16 ק"מ).
Causeway Coast Way הוא (אולי) החלק המרגש ביותר של אולסטר וואי, המוביל לאורך החוף הצפוני מפורטסטוארט לפורטרוש, לאחר מכן על פני טירת דנלוס ל-Giant's Causeway, אל גשר החבלים המפורסם של קאריק-א-רד ולבסוף דרך באלינטוי לבליקאסל.
המסלול מפירנצה קורט ל-Belcoo (16 ק"מ) משתמש ב-Cuilcagh Way דרך הגיאוגרפיה של אונסק"ו - דרך יערות ובכבישים צדדיים תלכו לפירנצה קורט, ואז דרך פארק היער של פירנצה קורט למערות מארבל ארץ', ואז על פני אדמת חוף חשופה. 665 מ' במעלה הר Cuilcagh, יורדים דרך Cladagh Glen אל Blacklion ו-Belcoo, עיירות תאומות על הגבול.
דרך וויקלו: הליכה על גבעות על סף דלת דבלין
כביש וויקלו הוא אחד המסלולים המוכרים והפופולריים ביותר באירלנד - ממש מחוץ לדבלין ומוביל דרך נוף מדהים עם חורשות שופעות, מפלים וביצות גבוהות וסוחפות רוח. זה מתחיל למעשה בפאתי דבלין ואז מטה אל קלונגאל דרך נוקרי, לארה, גלנדלו, גלנמלור, דראמגוף, אגהוואנה, טינהלי ו-Shillelagh. באורך של 127 ק"מ, ניתן להתמודד עם זה בשבוע שלם. הקושי של המסלול משתנה כל הזמן, אבל הוא ניתן לניהול לבעלי ניסיון בהליכה על גבעות. למרות שיש כמה חלקים מתאמצים, יש לומר זאת. סימנים עלולים להיות קצת פוגעים, בעיקר בגלל הזנחה (זה הפך להיות פחות בעיה) וונדליזם. למפות הגונות באמת, קבל את חבילת המפות של Wicklow "Adventure Series" מ- OSI.
המסלול המלא של דרך וויקלו, מחולק לחלקים ניתנים לניהול (למטייל מנוסה), מתנהל כך:
- יום - פארק מרלי עד נוקרי - 21 ק"מ - 7 שעות
- יום - נוקרי לראונדווד - 18 ק"מ - 6–7 שעות
- יום - ראונדווד ל-Laragh (Glendalough) - 12 ק"מ - 4 שעות
- יום - Laragh to Glenmalure - 14 ק"מ - 4-5 שעות
- יום - גלנמלור למוין - 21 ק"מ - 7 שעות
- יום - מוין לשיללאג - 21 ק"מ - 7 שעות
- יום - Shillelagh to Clonegall - 19 ק"מ - 6 שעות
כמה עצות בטיחות - למרות שהרי וויקלו נמצאים ליד דבלין, ובמבט ראשון הם רק רצף של גבעות קטנות, הם נותנים אגרוף. כרמה מוגבהת עם כמה מחשופים גבוהים יותר, הם מגיעים לכמעט 1,000 מ' בלוגנאקילה. הסכנה הכי לא מוערכת כאן היא שינוי פתאומי של מזג האוויר, משמש בוהקת לערפל צפוף ועננים תוך זמן קצר. זה לא רק יאפשר לך לאבד את הכיוון שלך בקלות, אלא גם יהיה קשה לאותם הולכי פנאי אופטימיים שיצאו לדרך בחולצת טריקו ובאימונים קלים; יש מספר צוותי חילוץ הרים פעילים באזור מסיבה זו.