אונסקו מוסיף את מרכזי הוקר בסינגפור לרשימת המורשת התרבותית

אם היה ספקרוכלים בסינגפור' לגיטימציה כמוהמדינה הקטנטנה באסיהכרטיס הביקור התרבותי של האו"ם הניח אותו בשבוע שעבר.

ב-17 בדצמבר, ארגון החינוך, המדע והתרבות של האו"ם (UNESCO) רשם את תרבות הרוכלים של סינגפור עלרשימת מורשת תרבות לא מוחשית,‏הצטרפות לשורותהריקוד הקלאסי של קמבודיה,טנגו ארגנטינאי, ובירה בלגית.

אונסק"ו מגדיר "מורשת תרבותית בלתי מוחשית" כ"עושר של ידע או כישורים" הניזונים על ידי הקהילה המקומית, המייצגים יכולות או מנהגים שהועברו לאורך דורות.‏.

"יש לנו כבוד להפליא", הגיב אדווין טונג, שר התרבות, הקהילה והנוער של סינגפור. "תרבות האוקרים תופסת מקום מיוחד בלבם של הסינגפורים... והיא מורשת חיה המשקפת את החוויה והזהות היומיומית שלנו כחברה רב-תרבותית."‏‏

מקנסוטרההמייסד והדובר הבולט ביותר בסינגפור לתרבות הרוכלים, KF Seetoh, חגג את החדשות שחפפו ליום הולדתו.

"תמיד ידעתי שמשהו נכון בתרבות האוכל של הרוכלים שלנו, שהיא לא רק ברוכלים אלא גם אתה, אני ואפילו הממשלה", פרסם סיטו בפייסבוק. "האהבה והזיקה הקולקטיבית שלנו אליו מרכיבות את כל תרבות האוכל של הוקר".‏.

אזרחים ממלזיה היריבה חוצת הגבולות, אשרסצנת הרוכלים של פנאנגמניותשורשים ותבשיליםעם סינגפור, פחות התלהבו מההודעה.

התגובות במדיה החברתית במלזיה נעו בין ענבים חמוצים ("לא נראה כל כך מיוחד כאשר גם סאונות וכיסוח דשא נכנסו לרשימה!")‏לתחושה לא בלתי מוצדקת שמלזיה המציאה את זה קודם.

"ממתי מקורה של 'תרבות הרוכלים' בסינגפור?" כתב משתמש זה בטוויטר. "אם הרישום של אונסק"ו מיועד לתרבות הרוכלים של סינגפור, זה פותח את השדה לתרבות הרוכלים המלזית לקבל רישום גם כן."‏‏

להגנתה של סינגפור, תרבות הרוכלים שלהם התפתחה למשהו די שונה מזה של שכנם.

במלזיה, "התנגדות היא עמדת ברירת המחדל של רוכלי רחוב... כלפי המאמצים להשליט סדר בריכלות הכאוטית שלהם".‏לעומת זאת, בסינגפור, הממשלה ניהלה מאמץ מתואם (ובסופו של דבר מוצלח) לרשום ולהעביר ספקים מבוססי רחוב למרכזי הרוכלים שאנו מכירים ואוהבים כיום.‏‏

כמו כן, שלא כמו במלזיה, למרכזי רוכלים בסינגפור היה חלק מרכזי באיחוד האוכלוסייה הרב-אתנית של המדינה לתרבות אחת נפרדת.

כל מרכז רוכלים בסינגפור פעל לפי המנדט המקורי של הממשלה לייצג את כל העדות העיקריות של סינגפור: עד היום, כל מרכזי הרוכלים בסינגפור כוללים דוכנים מלאיים, הודים, סינים ו"מערביים", המעודדים את המקומיים לפתח חך ללא גבולות.

הרישום של אונסק"ו בסינגפור מכיר במפורש בתפקידו העצום של מרכז הרוכלים בחיבור הקהילות במדינה כאומה:

[מרכזי האוקר] משמשים כ'חדרי אוכל קהילתיים' שבהם מתאספים אנשים מרקעים מגוונים וחולקים את חווית האוכל במהלך ארוחת הבוקר, הצהריים והערב. מתקיימות גם פעילויות כמו שחמט, אוטובוס וג'אמינג.

התפתחו מתרבות אוכל הרחוב, מרכזי רוכלים הפכו לסמנים של סינגפור כעיר-מדינה רב-תרבותית... כמרחב חברתי החובק אנשים מרקע סוציו-אקונומי מגוון, מרכזי הרוכלים ממלאים תפקיד מכריע בשיפור האינטראקציות הקהילתיות וחיזוק המרקם החברתי.‏‏

מלבד ההכרה של אונסק"ו, מרכזי הרוכלים אינם מובטחים הפלגה חלקה בעתיד.

הדור הבא של סינגפור איחר להרים את רכישת המזון כמסחר; הגיל החציוני של הרוכלים המקומיים הוא 60,וסינגפורים צעירים יותר לא מתלהבים להרים קריירה כשמשרות משרדיות עם שכר טוב יותר נמצאות בהישג יד.

המגיפה פגעה גם בסחר ברוכלים, מכיוון שצעדי ריחוק חברתי הגבילו את תנועת הרגליים בחלק מהםמרכזי הרוכלים הפופולריים ביותר בסינגפור.

בתגובה למגמות מייאשות, הרשויות המקומיות הזרימו משאבים לתוכניות הכשרה חדשות של רוכלים,בנו מרכזי רוכלים חדשים,וקונספטים של רוכלים מקומיים בזיכיון לקהל עולמי. הרשויות מקווים ששבחים מאת אונסק"ו ומדריך מישלן מבשרים דברים נהדרים עבור רוכלים עתידיים - אבל מומחים אומרים שצריך לעשות עוד עבודה.

"קווי הרוכלים לא יוצאים מהדלת בן לילה רק בגלל [רישום אונסק"ו]", הזהיר KF Seetoh. "כסינגפור יוזמים, אנחנו חייבים למנף את ההכרה הזו, מתידלתות שדה התעופה נפתחות מחדש, העולם יבוא רעב ובנקמה".